woocommerce domain was triggered too early. This is usually an indicator for some code in the plugin or theme running too early. Translations should be loaded at the init action or later. Please see Debugging in WordPress for more information. (This message was added in version 6.7.0.) in /home/extensions/www/wordpress/wp-includes/functions.php on line 6170על פי נתונים משנת 2016, פעלו בתל אביב כרבע מחברות ההייטק בישראל; קרוב ל-40% מהמשקיעים הישראלים השקיעו בחברות הייטק בתל אביב ושיעור המשקיעים הזרים שהשקיעו בחברות הייטק בעיר עמד על 52%, וחברות הייטק ישראליות בתל אביב, היו אחראיות על שליש מכמות גיוסי ההון באותה השנה. הרעיון שחזר על עצמו בכל השיחות הוא תפקיד ההייטק בצמיחה כלכלית ובקידום תעסוקה בעיר. המפגש התארח בתל אביב, והכוונה היא שהפורום ייפגש אחת לרבעון, בכל פעם בעיר אחרת. עיריית תל אביב מתגאה באקוסיסטם החזק בישראל, חיפה הציגה את תכניתה לפיתוח האקוסיסטם שלה בפברואר, ירושלים מתהדרת באקזיט של מובילאיי, והמנטרה של ראש עיריית באר שבע היא "לוותר על האגו-סיסטם לטובת האקוסיסטם".
החברה, שגייסה 106 מיליון דולר, מעסיקה בישראל קרוב ל-100 עובדים, רובם המכריע במחקר ובפיתוח. ממוצע השכר באקוסיסטם הטכנולוגי בישראל עומד היום על כמעט 32 אלף שקלים לחודש, יותר מכפול 3 מהשכר הממוצע במשק. המחסור במשאבי אנוש בתעשייה מוביל את המשכורות והתנאים בהייטק הישראלי לגבהים חדשים. כך למשל, השנה הודיעו ענקיות ההשקעה בלאקרוק וסופטבנק על כניסתן לשוק הישראלי באופן רשמי, וכך גם סטארטאפים בינלאומיים אחרים שמזהים את קצב הצמיחה בשוק ההייטק הישראלי ומסמנים את היוניקורנים (חברות טכנולוגיה פרטיות בעלות שווי של למעלה ממיליארד דולר) כלקוחות פוטנציאלים. כך, גם חברות שהחלו בישראל והפכו לענקיות בארה״ב, דואגות לשמר ולהשקיע גם בפעילות משמעותית בארץ, ובדומה תאגידים בינלאומיים, מפעילות מרכזי פיתוח ענפים בארץ.
צעד נוסף בתחום היזמות הוא התמיכה התקציבית מטעם העירייה לפעילות קהילת הסטארט-אפיסטים המקומית, Tech7. העירייה פועלת כדי לשמר את מעמדה, הן באמצעות חיזוק ושימור האקוסיסטם הקיים, והן באמצעות הרחבתו לאיזורי דרום העיר ומזרחה. קרן פורטלנד ישראל חברה ל”מדקס אקסלרטור”, “אלפא אומגא”, “גליל מחקר ביו-רפואי” וחמישה בתי חולים ומרכזים רפואיים מובילים בצפון הארץ (זיו, פוריה, בני ציון, המרכז הרפואי לגליל ובית החולים נצרת), כדי להשיק את מרכז החדשנות נורת’-מד (North-Med) לקידום יזמות באזור, בתחומים כגון מכשור רפואי, מדעי החיים ופיתוח תוכנה. במטרה לפתח אקוסיסטם לקידום חדשנות באזורי הפריפריה המוחלשים של “אומת הסטארט-אפ”, ממשלת ישראל, באמצעות רשות החדשנות והרשות לפיתוח כלכלי של מגזרי מיעוטים, העניקה לקבוצה בראשות פורטלנד ישראל מענק לעידוד יזמות ותעסוקה טכנולוגית במגזר הערבי. סטארק תשלם 50 מיליון דולר עבור Sagebrush, המתמחה בקידום קרקעות וחיבורי חשמל למרכזי נתונים – משאב שהפך לאחד הנכסים המבוקשים ביותר בעידן הבינה המלאכותית זו "הדרמה הכי גדולה בנתונים", אומרת מנכ"לית Scale-Up Velocity מתי צויג, "הוא אחד הענפים הכי משגשגים שגייס בשנה שעברה כ-2.5 מיליארד דולר". לדבריה, "בישראל ובעולם יש שיעור נמוך ומכאיב של נשים בסייבר.
רובן מגיעות לישראל בתקווה להרוויח הון אנושי מצוין עם טאלנטים מקומיים שידועים בכישורים טכנולוגיים מתקדמים, לצד מרכז ידע אדיר שרק הולך ומשתבח עם השנים. התנאים, היתרונות וההזדמנויות שם והחברה קיבלה את ה-DNA שלה ומחוברת לשורשים הישראליים שיצרו אותה, כך שהשילוב בין אלו משלים, אבל מה עושה את תעשיית הטכנולוגיה בישראל כזו אטרקטיבית – גם כאשר היא מאוד יקרה – עבור חברות בינלאומיות? ובכל זאת, נדמה שעדיין ישראל אטרקטיבית עבור גופים טכנולוגיים בינלאומיים, שמעדיפים את הכישרון הישראלי על פני אנשי טכנולוגיה באירופה או בהודו. מכאן, אנחנו רגילים להתפאר בנפלאות ההייטק הישראלי ולאמץ עוד ועוד חברות ישראליות שמגיעות עד אלינו בכדי להצליח בגדול. בהרבה מדינות בעולם, לא מבינים שלתת את הכלי הזה זה לתת הרבה כוח בידיים, ובעולם האתיקה, ואולי זה טוויסט לא צפוי בעלילה, לנו כישראלים יש הרבה מה לתת לעולם בנושא". "ישראל היא מעצמת הייטק שיודעת לרוץ מהר, ובעשרות השנים האחרונות, בכל פעם שהייתה הזדמנות, בנינו סביבה אקוסיסטם שלם. לדוגמה, סייבר. במקרה של AI, נצטרך לוודא שיש פה את הכי טוב – משקיעים, מהנדסים, אקדמיה – שהחברות הבין־לאומיות יבססו פה מרכזי AI. במקביל, יש שנתיים מאוד קשות. הרפורמה המשפטית ואז ה-7 באוקטובר, שהשפיעו על ההייטק המקומי. מה שצריכים לעשות זה להבין איך מאיצים קצב כדי לנצח במרוץ".
אנו נמשיך ללמוד ולתמוך במסלולי המיזם, ומברכים על שיתופי הפעולה החדשים והמשמעותיים שהוא מביא עמו". המיזם הלאומי לשילוב חרדים בהייטק – שותפות של מינהל תעסוקת אוכלוסיות בזרוע העבודה-משרד הכלכלה, ג’וינט ישראל והקואליציה לתעסוקת חרדים שם לו למטרה להגדיל את היקף שיעורי ואיכות התעסוקה של חרדים בהייטק, באמצעות פיתוח מענים רחבים ברי שכפול, תוך שיתוף פעולה עם כלל הארגונים שפועלים בתחום. לצד תכניות רבות שקיימות בתחום, ישנה חשיבות גדולה לפתח אפיקי תעסוקה אמיתיים איכותיים ומותאמים למגזר החרדי בהייטק. דרונט דיגיטל – בניית אתרים, בניית אתרי וורדפרס, בניית אתרי סחר, חנות אינטרנטית, פיתוח אתרים
"בתחום הבריאות הדיגיטלית, מה שחסר יותר מכסף זה דאטה. החלטנו לייצר מאגר דאטה עירוני של בריאות, כדי שנוכל לתת גישה ליזמים אליו. אנחנו מקיימים דיונים כדי לפתח אסטרטגיה מול קופות ובתי החולים, ולראות באילו תנאים אנחנו נותנים גישה לדאטה". הקמת הפארק התחילה להביא תעסוקה בחברות הייטק גדולות לעיר, אך ההצלחה האמיתית, כך מקווה דנילוביץ’, תגיע עם מעבר צה"ל לדרום מצד אחד, ומקווה לראות תוצאות מההכרזה עליה כ"מרכז הסייבר הלאומי". עד שיתממשו הדברים הללו, קשה למדוד את ההצלחה. בשנה האחרונה השתתפו בפרוייקט כ-270 סטודנטים". עוד נמסר כי חזון העיר צפוי להתעדכן בקרוב. הביטוי "צפוי לגור כוח אדם מתאים" בחזון העיר מעלה את החשש שהמתגוררים באזורים אלו כיום אינם נחשבים "כח אדם מתאים", ועלולים להיפגע. שימור מעמדה של תל אביב כעיר מרכזית ואטרקטיבית עבור יזמים, עובדי הייטק, סטודנטים ומשקיעים, מתבצע באמצעות הטבות ותמריצים שונים, לחברות, מוסדות ויחידים.
דו"ח של רשות החדשנות ו-PLANETech קובע, כי למרות ירידה של 39% בהשקעות בתחום האקלימטק, בדומה למגמה העולמית, בישראל פועלות 946 חברות, מהן 49 הוקמו בשנה החולפת. מאז 1995 עוסק מייקל בהשקעות בתחומי האינטרנט והתוכנה, ונחשב לאחד המשקיעים הבולטים והמשפיעים באקוסיסטם הישראלי. מה ההשפעה של הרכישות הללו על ההייטק הישראלי לטווח הקצר ולטווה הארוך?
מעבר לזה, צומחות כאן טכנולוגיות אדירות שבסוף משמשות כמטרה לרכישה עבור אותן ענקיות. אהרונוביץ׳ מצביע על האמון הרב שהשוק האמריקאי והבינלאומי נותן בישראל, ככל הנראה על סמך הנתונים והעובדות שמוכחות בשטח כבר לא מעט שנים ולכן בוחר בה על אף השכר הגבוה יחסית לעולם. ״בשנת הקורונה גייסנו עשרות עובדים, חלק גדול מהם בארה״ב, והיום יש לנו יותר עובדים בארה״ב מאשר בישראל. ״בשנים האחרונות הפכנו לחברה מאוד אמריקאית, לפחות לפי זהות העובדים״, אומרת שאול.
במקביל, נרשמה נוכחות חזקה של משקיעים בינלאומיים ביותר מ-90% מסבבי הגיוס של עשרות סטארטאפים ישראליים במקביל, המימון לחברות ציבוריות גדל בהיקף משמעותי והגיע ל-10.3 מיליארד דולר, בהובלת הנפקות משמעותיות בארה״ב של חברות כגון Navan, eToro ו-Via לצד פעילות ערה ב-PIPEs ואגרות חוב להמרה. גם ללא שתי עסקאות אלה, היקף ה-M&A עלה ב-12% לעומת 2024, ומעיד על ביקוש אסטרטגי מתמשך לטכנולוגיה ישראלית.
]]>